מעצבת פנים שאלה האם אפשר למכור ביותר, בשוק בהמחירים במגמת צניחה.
אז אלו ארבעת הסיבות העיקריות לזה שאת מורידה מחירים, מרוויחה פחות מהפוטנציאל שלך:

  1. את נותנת מחיר מראש: כשאת נותנת טווח בטלפון נגיד בין 15 ל20, אמנם סיננת לקוח
    אבל יותר מ20 כבר לא תתני כנראה. גם לא 20, גם לא 19 וגם לא 18.
    בשביל לצאת 'הוגנת' עם הלקוחה, כנראה תתני מחיר יותר קרוב לסף התחתון מאשר לרף.
    מה הבעיה? שנופלת עלייך לקוחה קרצייה (או בפוליטקלי קורקט – צרכנית שירות גבוהה)
    שרוצה לדבר אתך כל יום כולל שישי ערב ושבת בוקר, מבקשת שתיסעי לראות כל מיני ואזות מגדרה לחדרה,
    ולעשות פגישות בחברות מטבחים. אז ה20 אלף של ההתחלה פתאום יוצאים לך 34 שקלים לשעה לא כולל סנוויש לדרך.
    זה מה שקורה, כשקובעים מחיר לפי החלל ולא לפי האדם.
  2. את נותנת הצעות מחיר כתובות. בנינו (לקוחות לא שומעים) את מתמקחת עם עצמך עוד בזמן שאת כותבת אותה.
    "23 – לא זה גבוה מדי לפרוייקט כזה. 21. לא לא טוב מעל מספר עגול,
    שמעתי את זה איפשהוא בשיעור תמחור. 19. לא 19 זה 9 זה גבוה. 14. או 14 נשמע עגול."
    לא רק זה, אחרי כל אלה, במקרה הטוב שהוא כן מגיב, זה – "מאד רוצים לעבוד איתך,
    אבל המחיר מטורף. תוכלי להתגמש קצת? קיבלנו הצעות של 9 ופחות"
  3. את מגיבה לא נכון להצעות של מעצבות אחרות שהלקוח מראה לך. במקום לענות בטריגר של הלקוח,
    את מסבירה לו מה הוא מקבל אצלך, למה היא לא מספיק טובה ולמה על איכות משלמים.
  4. את נותנת הנחות. שלושתלפים, אלפיים, ארבעתלפים בשקט. במילה.
    הלקוח רק אומר משפט, את מתרגשת ותוך עשר שניות גג, הפסדת אלפי שקלים. כל פעם מחדש.

הסיבה שזה מה שיקרב אותך לפוטנציאל שלך היא שהכל נועד בכדי לצמצם טווח אל הלקוח.
לא לתת לעזרים לסגור בשבילך ולדעת לנהל גם שיחות מכירה טלפוניות,
קביעת פגישות והתמודדות לייב (ולא במייל) עם התנגדויות ומו"מ.

אם את מעצבת או אדריכלית, מוזמנת לקבוצה סגורה בפייסבוק, חפשי "תקווה היא לא אסטרטגיית מכירות"

*כמובן מתאים לכל המינים