אנשים רואים מה שהוך מסביב ומקבלים חררה מכל הדביקות, כולם הכי יפים
הכי טובים הכי שירותיים והכי מרימים לעצמם. איכס.

"אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני, נגמרה הסבלנות בעולם, הפיד מפוצץ תכנים
ואם לא תתפוס את הלקוח שלך בגרון מישהו אחר יתפוס אותו" תחרות סוסים שנראה שכולם איבדו את האמינות ברגע.
תשומת לב, תשומת לב, תשומת לב, כוווולם תשומת לב אלי. הכל אגרסיבי, צעקני, קיצוני.

כולם מנטורים, כולם יודעים בדיוק מה חסר לך (המוצר שלהם) וכולם מניעים לפעולה. כל הזמן.
תלחץ כאן תקבל מדריך! צעק 'אני' תקבל תדריך. עוד טבלה מתנה, עוד רשומה בניוזלטר
העיקר כמויות. כמויות כמו כבשים על המשאית.

והאמת היא?

שהדבר הכי בולט והכי שכיח הוא האכזבה.

ההבטחה שהייתה בהתחלה בכדי שתירשם לרשימת התפוצה מריחה כמו מלכודת של גבינה מקולקלת לעכבר.
אוקיי אז נרשמתי, ביג דיל. כאילו מישהו לימד שיטה פעם וכולם נהרו אחריו.
לא אכפת לאנשים כבר שלא לעמוד בסטנדרט הראשוני שהציבו בשביל לדוג אותך. חבל.

אבל זה לא חייב להיות ככה. לא אצלך.

אפשר להעביר תוכן מקצועי, ללמד את הלקוח דברים חדשים, לעזור לו לפתור בעיות בעצמו ולתת לו ערך אמיתי
גם מבלי להניע אותו כל פעם לשלב הבא. אפשר לסמוך על זה שלקוח שמוצא ערך, יעקוב אחרייך מרצונו.
במיוחד שזה הפך למצרך נדיר. להפקיד בלי למשוך. לא חייבים על כל הפקדה לבצע משיכה.
לא חייבים לחשוב לטווח קצר. עוד לא ראיתי לקוח שנדלק על תוכן מסויים ולא ידע איך למצוא עוד ממנו.
כאילו מבלי הכפתור שלך, לא ידע לחפש לבד.

זה בסדר שיהיה לו נוח לעבור לתוכן הבא, אבל יש הבדל בין קישורים למעברים ובין הנעה לפעולה
שמיד מבליטה את האינטרס של הכותב. שילוב של תוכן עם הנעה לפעולה, תמיד מזכירה לי את
תכניות הבישול עם התוכן השיווקי, שמזכירים את הסכין החדה או את המחבת עם פיזור החום השווה.
פתאום התוכן נראה פחות מקצועי, יותר אינטרסנטי.

זה לא שלדוג ברשת זה לא נכון או לא טוב, זה הכל עניין של מתי הסינון:
או שמביאים כמויות גדולות ומסננים בהמשך, בטלפון או שהתוכן המקצועי ואי הנעה לפעולה,
יגרום לאנשים לעקוב אחרייך מתוך עניין אמיתי (ולא רק בשביל לקבל חינם)
ואז הסינון נעשה כבר בהתחלה ומביא לקוחות חמים יותר.

אפשר לשלב את שתי הגישות, אבל תמיד לזכור: זה שרואים משהו הרבה,
לא אומר שזאת השיטה היחידה,
אם זה גורם לך לא לשווק, חבל, עשי זאת בדרך שלך!