תארו לכם שאתם מגיעים לרופא עם כאבים בברך.

רופא: אתה עושה פעילות גופנית משהו?
אתה: כן, רץ.

רופא: טוב זאת בטח דלקת, קורה להמון אנשים. יש תרופה מעולה, אופטלברך, ארשום לך אותה.
אתה: אבל אולי זאת לא דלקת?

רופא: כמה זמן אתה רץ? על איזה משטח?
אתה רץ בפארק, לרוב על אספלט.

רופא: אה אז אולי זאת שחיקת סחוס, תפסיק לרוץ וקח את התרופה לדלקת ליתר ביטחון.
אתה: עשיתי צילום לא מזמן זה לא שחיקת סחוס.

רופא: אה. אתה עושה עוד משהו חוץ מריצה?
אתה: כן משחק טניס.

רופא: אה אז אולי מניסקוס קרוע, צריך ניתוח.

——-

לא הייתם סומכים על רופא כזה נכון?

השגיאה שלו היא אמנם תפיסתית אבל גם טקטית.
כל מה שהוא צריך לעשות, במקום למהר עם הפתרון, זה לתת תשובה אחת מדויקת בסוף.

במקום לשאול שאלה ולתת פתרון ואז עוד שאלה ועוד פתרון ולנסות את מזלו ממקרים דומים, שואלים את כל השאלות ונותנים פתרון רק בסוף, אחרי שמעבדים את כל המידע.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לתת פתרון מהיר מדי.

במידה ונתת פתרון ופספסת, המהימנות שלך העיני הלקוח נפגמת ואתה נתפס בתור מוכר שרק רוצה למכור.

ככל שהאבחון יהיה יסודי יותר, כך הפתרון יתאים יותר ללקוח גם מקצועית וחשוב מזה גם אישית, לאדם.

*מוכר טוב הוא מאבחן תותח.